תרגום מאמרים עבור הסטודנט

חיי הסטודנט לא פשוטים, הם לרוב כוללים עבודה ולימודים, שתופסים את רוב שעות היום. הלימודים תופסים את החלק הארי של היום, כאשר אחוז גבוה מהזמן מוקדש לתרגום מאמרים. זמן שאותו אתם יכולים לחסוך, על ידי השכרת שירותי תרגום מאמרים אקדמאיים.

למה כדאי לנו לשכור שירות של תרגום מאמרים?

אם נערוך מסלול טיולים ברחבי הקמפוס, נמצא אינספור שלטים המציעים לנו שירות של תרגום מאמרים. אומנם בימים הראשונים באוניברסיטה, הדבר יראה לכם תמוהה ותתהו מי יבזבז את כספו עבור השירות הזה, אך ככל שהזמן עובר והעבודות שאתם צריכים להגיש כבר מתחילות להיערם על שולחן העבודה שלכם, בגלל עשרות המאמרים שאתם חייבים לתרגם עבורם, אתם מתחילים להבין למה. כדאי שתתחילו להפנים כי המאמרים שאתם צריכים, הם מאמרים אקדמאים ולרוב התהליך של התרגום הוא לא כל כך פשוט, משום שאנגלית אקדמאית, היא הרבה יותר קשה מאנגלית פשוטה. בנוסף לכך אורך המאמר הוא לא עמוד או שניים, לרוב מדובר במאמרים בני שלושים, שישים, או מאה עמודים עבור כל מאמר. כך שאם אתם אמורים להגיש מספר עבודות בו זמנית ואתם בלב חופשת המבחנים או שיש לכם חודש עמוס עם אירועים קטנים או גדולים ואתם מוצאים את עצמכם מוציאים אנרגיות מיותרות שאתם יכולים לחסוך, על ידי ביצוע הזמנה של תרגום. האסימון נופל ואתם מבינים שאם אתם רוצים לסיים את העבודות בזמן, אתם חייבים לשכור את שירותיו של מתרגם המאמרים.לפני שאתם פונים למתרגם, חשוב שתבצעו תחקיר וסקר שוק בנושא.

כיצד נבחר את המתרגם המושלם?

אם תערכו חיפוש בגוגל, תמצאו מאות הצעות לתרגום מאמרים, חלקם מוצאים על ידי סטודנטים חלקם מוצאים על ידי חברות מקצועיות, שרוב הסיכויים גם הן מעסיקות לשם כך סטודנטים, כך שבחירת חברת התרגום יכולה להיות לא פשוטה. הדרך הכי טובה לבחור את המתרגם המושלם עבורנו, היא על ידי ביצוע תחקיר וסקר שוק בנושא. תתחילו אם החברים שלכם, רוב הסיכויים שהם הזמינו את השירות ומכירים מישהו מומלץ שיעשה לכם את עבודת התרגום במהירות, ביעילות ובמחיר טוב. אם אתם לא מכירים אף אחד, שהזמין מתרגם, כדאי שתערכו תחקיר בבלוגים ופורומים בנושא. שם תוכלו למצוא המלצות אובייקטיביות של סטודנטים שונים, שהשתמשו בשירותיו של מתרגם או שניים. אחרי שתקבלו רשימת המלצות, חשוב שתקבעו שיחה עם כל מתרגם, על מנת לבחון את רמת מקצועיותו, מחיריו וכמה זמן לוקח תהליך התרגום. כדאי לשים לב שאתם שוכרים את שירותיו של מתרגם אשר דובר את שפת האם של השפה. משום שאם אתם מעוניינים לתרגם מונחים טכניים ומדעיים, לא כל אחד ידע לתרגם אותם כהלכה. כמובן, רצוי שלמתרגם תהיה שליטה מושלמת גם בשפה העברית ולא רק בשפה ממנה הוא צריך לתרגם. כדאי שתשכרו את שירותיו של מתרגם, בעל ניסיון, אשר בקיע בתרגומים של מאמרים אקדמיים בהתאם לדרישתכם, במיוחד עם מדובר בתרגום מאמר מדעי, הנחשב למסובך יותר.

הנדסה רפואית – לפתח את הרפואה העתידית

הנדסה רפואית טומנת בחובה את הסוד לכל חידושי הטכנולוגיה והניסים הרפואיים בשנים האחרונות. סטודנטים להנדסה רפואית, מקבלים את הכלים אשר יסייעו להם להצעיד את הרפואה המודרנית, כמה שנים קדימה, תוך כדי אפשרות לפתח תרופות נגד מחלות קשות כמו איידס, סוגים שונים של סרטן סופני, שפעת קטלנית ועוד. הנדסה רפואית, מאפשרת לאנשים נכים את האפשרות ללכת ולעיוורים לראות למרות המגבלה הרפואית. הנדסה רפואית היא העבר, ההווה והעתיד של הרפואה האנושית. היא המפתח להמשך ההישרדות שלנו בעולם מלא בסכנות, מחלות, וירוסים ונגיפים קטלניים.

מרכיבי תוכנית הלימודים

 

לימודי הנדסה רפואית משלבים בין תחום המחשבים, הטכנולוגיה וההייטק לתחום הרפואה ומדעי החיים. ניתן לרכוש את התחום בתואר ראשון ותואר שני, כאשר תנאי הקבלה משתנים בין מוסד ומוסד. לרוב תנאי הקבלה דורשים סף ממוצע ציונים גבוהה בין ציוני הפסיכומטרי והבגרות. במהלך הלימודים הסטודנטים ילמדו את התחום העשיר של ההנדסה הרפואית בקורסים כמו: לימודי כימיה, לימודי פסיכולוגיה, לימודי כימיה, לימודי פיזיקה, לימודי אלקטרוניקה, לימודי יישומי מחשב, לימודי ביוכימיה, לימודי אנטומיה, לימודי מסתורי הגנטיקה, לימודי מתמטיקה ועוד. כאשר במהלך הלימודים הסטודנטים יצטרכו לבחור התמחות בין התחומים הבאים: הנדסה קלינית, בה הסטודנטים יקבלו כלים לוגיסטיים אשר יסייע להם בפתוח מוצרים רפואיים בתחום הקליני ומערכות הרפואה השונות. הנדסת מכונות ומערכות מידע, בה הסטודנטים יקבלו כלים שיסייעו להם לפתח מערכות רפואיות ומידע דיגיטלי. והנדסת מכאניקה, בה הסטודנטים יקבלו כלים ומידע על גוף האדם, שיסייע להם לפתח מערכות מכאניות לגוף האדם ומערכות הטיפול בו. הלימודים נמשכים לאורך ארבע שנים אקדמיות כאשר בסופם הסטודנטים זוכים לקבל תואר ראשון בלימודי הנדסה רפואית, B.S.c.

העתיד המקצועי בתחום

 

תחום הנדסה רפואית מקיף מגוון רחב של תחומים במשק ובתעשייה הרפואית, אשר חובקים בתוכם גם את התעשייה הטכנולוגית ותעשיית ההייטק הענפה. בסיום הלימודים הסטודנטים יכולים לבחור להמשיך לתואר שני בתחום ולהעמיק את ידיעותיהם, תוך כדי שהם מתמקדים יותר בצד המחקרי והמעשי של התחום. בסיום הלימודים בוגרי ההנדסה הרפואית, יוכלו להשתלב במקצועות כמו: מחקר במכונים רפואיים פרטיים או ציבוריים, כמו אוניברסיטאות או בתי חולים למיניהם. כמוכן הבוגרים יוכלו ליזום בעצמם מחקרים וניסויים בתחום במטרה ליצור חידושיים טכנולוגים כמו מנשא לתינוק שמונע אסתמה או חיסון לשפעת החזירים ועוד. הבוגרים יוכלו לעבוד בתור מנהלי מערכות מידע רפואיות, בשלל קליניקות ובתי חולים בארץ. ובנוסף לקח הבוגרים יוכלו להיות מבקרים או מבצעים של ניסויים קליניים בתחום. רוב המקומות בהם בוגרי הנדסה רפואית יכולים להתקבל אליהם בסיום התואר הם: מכוני מחקר רפואי, בתי חולים, אוניברסיטאות, הייטק, קליניקות רפואיות ואפילו במעבדות המבצעות בדיקות עבור חדשות ערוץ 2 או תוכניות תחקירים. בוגרי הנדסה רפואית משלבים בין הטכנולוגיה, לבין תחום הרפואה כדי לפתח את התחום ולהוביל תגליות שישנו את פני הרפואה אותה אנו מכירים כיום.

לימודי ערב ותכנון נכון של לו"ז

לימודי ערב הפכו פופולאריים מאוד בשנים האחרונות, במיוחד עבור שלל אנשים הקרירה והאימהות, המעוניינים לחזור לספסל הלימודי ולהשלים לתואר ראשון. הבעיה היא שלא כולנו מודעים ללחץ שעומד לנחות עלינו ואנחנו חייבים ללמוד כיצד להתגבר עליו, כאשר השיטה הכי טובה, היא גם השיטה הכי ישנה, עבודה עם לוח זמנים ברור ונכון.

חשיבות תכנון לוח זמנים

כל מי שנרשם ללימודי ערב במסגרת האוניברסיטה, הוא לרוב עורך דין נוטריון, חייל סדיר, איש מילואים, איש ישיבה, אימה במשרה מלאה או כל אדם אחר שמסיבה כל שהיא עסוק בשעות הבוקר, כך שלא הייתה לו אפשרות להירשם ללימודי יום. אדם שלרוב עסוק כל יום משמונה עד חמש בערב ואז צריך ללכת ללמוד עד שעות הלילה המאוחרות ובנוסף לכך גם ביום שישי. אדם שלרוב גם בעל משפחה, שצריך לדאוג לילדים, לטיפול בבית ובעוד כמה עשרות דברים אחרים. הרבה אנשים לא יכולים להתמודד עם כל הלחץ הזה, דבר שגורם להם לעומס יתר ואפילו להיכנס לחרדה. במקרים רבים אנשים פשוט מעדיפים לפרוש מספסל הלימודים או מהעבודה, כאשר הם מעדיפים לעבוד במשרות זמניות כמו מלצרות בקייטרינג לאירועים קטנים ועוד. ברוב המקרים הללו, הלחץ העיקרי של האנשים נובע מחוסר תכנון נכון של לוח הזמנים שלנו. הסיכוי היחיד שנצליח להתמודד עם הלחץ הוא על ידי, הכנת לוח זמנים. בגלל שהוא למעשה פורס לנו את כל מה שאנחנו צריכים לעשות באותו שבוע, לקוביות אשר מסודרות על פי זמנים מסודרים, כך שאנחנו כל הזמן יודעים מה אנחנו צריכים לעשות, מתי אנחנו צריכים לעשות את זה וכמה זמן אנחנו צריכים לעשות את זה. כך שהלחץ יורד ואנחנו שוב נמצאים בשליטה עצמית מלאה.

כיצד מתחילים לתכנן לוח זמנים

על מנת לשלוט בזמן שלנו נכון ולנצל כל דקה או שנייה ממנו, אנחנו חייבים לתכנן בצורה מדויקת וחכמה את לוח הזמנים שלנו. נתחיל בכך שנרשום את שעות העבודה שלנו ושעות הלימודים, שהם מהווים את משימות החובה לאותו שבוע. מלבדם חשוב שנוסיף את כל משימות החובה האחרים הכוללים קניות, ניקיונות, דייט עם האישה, לקחת את הילד לחוג וכל פרט שנראה לנו שולי. כך למעשה אנחנו יכולים באמת לדעת, מה הולך לקרות שבוע הבא וכמה זמן פנוי יישאר לנו, על מנת לקבוע אימון בחדר כושר, לבלות עם המשפחה ועוד. יתרון חשוב נוסף שיש לסידור לוח זמנים, הוא שאם אנחנו נקלעים לבעיה ואנחנו חייבים לשנות משהו בלוח הזמנים, אין שום בעיה הכול רשום. כל מה שאנחנו צריכים זה לוותר על המשימות הפחות חשובות ולהעביר אותם לשבוע הבא. חשוב שנקבע יום קבוע לעריכת לוח זמנים ואפילו נרשום אותו ביומן, על מנת שבטעות לא נשכח שאנחנו אמורים לעשות את זה, עכשיו שאנחנו פועלים כמו תוכי מהיומן.

תנאי קבלה לתואר ראשון

תואר ראשון, מהווה את הפתח לקריירה הנחשקת שלנו. מכאן שיותר ויותר צעירים כיום מעוניינים להירשם לשלל המוסדות להשכלה הגבוהה, רצוי כמובן למקצועות הנחשקים. הבעיה היא שלא תמיד תנאי הקבלה, מאפשרים להם להגשים את חלומם. מה הם תנאי הקבלה המקובלים באקדמיה והאם יש יוצאים מן הכלל?

תנאי קבלה סטנדרטים

במהלך ניסיון הקבלה לתואר הראשון בשלל האוניברסיטאות בארץ, לא משנה עם מדובר בתואר ראשון בכלכלה ופיננסים או תואר ראשון בחינוך, אנחנו יכולים לשים לב כי ישנם תנאים בסיסים שמחייבים כל מועמד. התנאים הבסיסים הללו לרוב כוללים תעודת בגרות מלאה, מטעם משרד החינוך הכוללת בתוכה לרוב עשרים ואחת יחידות בגרות. מלבד תעודת הבגרות, המועמדים צריכים להציג ציון פסיכומטרי. כאשר אופן ההחלטה הסופית לקבלת המועמד, היא על ידי ממוצע שכלול הציונים, בין בחינת הפסיכומטרי לתעודת הבגרות המלאה. באופן כללי, עם נערוך מסלולי טיול בין שלל מוסדות החינוך הגבוהים, נמצא כי תנאי הקבלה לשלל המוסדות משתנים ממקום למקום. דבר שהוא חיובי מצד אחד, בגלל שהוא מגדיל את הסיכוי שלנו להתקבל לתואר שרצינו, למרות שלא הצלחנו להתקבל בניסיון הראשון. מצד שני, ככל שיש לנו יותר מוסדות ויותר תנאים, כך גם הבלבול שלנו גובר לגבי הצורך שלנו להשלים את ציון הפסיכומטרי או בחינת הבגרות. לרוב התנאים הכי נוקשים, באים מצד האוניברסיטאות והחוגים המבוקשים בהשכלה הגבוהה. באותם מקומות סביר להניח שתצטרכו גם לעבור מבחנים וראיונות קבלה, שיסייעו למוסד במהלך המיון. על מנת להתקבל למוסד הרצוי, אנחנו חייבים לבצע תחקיר מקיף ולברר עם שלל גורמים כמו: מזכירות המוסד, תלמידי המוסד או פורמים שונים לגבי תנאי הקבלה. תחקיר זה יאפשר לנו לבדוק, עד כמה הסיכויים שלנו גדולים ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר אותם.

תנאי קבלה לאנשים מיוחדים

אומנם התנאי הבסיסי לשלל מוסדות הלימוד הקיימים הוא שקלולי ממוצע ציוני בחינת הבגרות עם הבחינה הפסיכומטרי, וזהו תנאי שבו רובו המכריע של המוסדות אינו עושה הנחות, אבל כמו בכל מקרה גם כאן יש את היוצאים מן הכלל. בין היוצאים מן הכלל ניתן למצוא מוסדות לימוד כמו מכללות או בתי ספר מקצועיים, בהם אין צורך בבחינת פסיכומטרי על מנת להתקבל לשורותיהם. במקרים הללו מספיקה תעודת בגרות מלאה, עם ממוצע ציונים מעל לתשעים וחמש. ישנם אפילו מוסדות לימוד, שאינם דורשים מאיתנו תעודת בגרות מלאה כתנאי להתקבל ללימודים. במקרים הללו ידרשו מאיתנו לעבור מכינה או בחינת כניסה, שמהווים תחליף לתעודת הבגרות המלאה או בחינת הפסיכומטרי. בנוסף לכך תלמידים, אשר עברו את גיל השלושים ולא השלימו בגרות מלאה, יכולים להתקבל לחוגים מסוימים באוניברסיטה או במכללה, ללא צורך בהשלמת תעודת הבגרות או בביצוע בחינת הפסיכומטרי. בני שלושים לרוב מגישים את מועמדותם לוועדת החריגים במכללה, אשר בוחנת את בקשתם ולרוב קוראת להם לראיון אישי לפני שהיא מעניקה להם את קביעתם הסופית. ישנם עוד שלל מקרים בהם בחינת הפסיכומטרי או תעודת הבגרות המלאה, לא מהווה לנו מכשול, כל זאת נוכל למצוא על ידי ביצוע תחקיר וסקר שוק בנושא.

לימודים לתואר ראשון

לימודים לתואר ראשון מהווים את כרטיס הכניסה שלנו לקריירה מבטיחה ולרוב מכריחים אותנו להתאמץ מעל ומעבר על מנת להתקבל אליהם. לימודים לתואר ראשון מתקיימים בשלל מוסדות אקדמאיים ברחבי המדינה, כאשר האוניברסיטאות זוכות לביקוש הכי גבוהה בהרשמה ללימודים לתואר ראשון, למרות תנאי הסף הנוקשים. תנאי הסף הנוקשים גורמים לרובנו לשלם הרבה כסף על מנת לשפר את ממוצע ציוני הבגרות והפסיכומטרי שלנו. לפני שאנחנו פונים לשפר את הציונים כדאי לנו לבדוק את דרישות הסף בכל מוסד, משום שלרוב הקריטריונים עבור הקבלה ללימודים לתואר ראשון, שונים בין מוסד אקדמי אחד למשנהו.

תנאי קבלה עבור לימודים לתואר ראשון

הקבלה ללימודי תואר ראשון אף פעם לא פשוטה, במיוחד אם מדובר בתארים הפופולאריים המתאפיינים לרוב בביקוש גדול מצד האוכלוסייה ותנאי סף תובעניים במיוחד. הקריטריונים הכי חשובים בקביעת עתידנו האקדמי, הם שכלול ממוצע הציונים של תעודת הבגרות וציון הפסיכומטרי. מועמדים שאין להם תעודת בגרות מלאה או שציון הפסיכומטרי שלהם לא עומד בתנאי הסף לא יוכלו להתקבל ללימודים אקדמיים. הרבה צעירים משקיעים הרבה כסף על מנת לשפר את ציוני הבגרות שלהם במכינות או בתי ספר מקצועיים להשלמת בגרויות. החלק הבעייתי הוא בחינת הפסיכומטרי, ישנם צעירים המעוניינים להתקבל לחוגים מבוקשים כמו מדעי המחשב, רפואה ומשפטים המצריכים ציון מינימאלי של 650 בבחינה, דבר המהווה אתגר עבור מועמדים אם קשיי למידה. תנאי הסף שונים בין מוסד אקדמי אחד למשנהו ובין החוגים השונים בכל מוסד. תנאי הסף באוניברסיטה נוקשים יותר משל המכללה ותנאי הקבלה ללימודים לתואר ראשון בהנדסת ביו טכנולוגיה גדולים יותר מתנאי הקבלה ללימודים לתואר ראשון בתיאטרון או משחק.

ועדת חריגים בקבלה ללימודים לתואר ראשון

כמו בכל דבר גם בהרשמה ללימודי תואר ראשון יש יוצאים מן הכלל, המתקבלים ללימודים לתואר הראשון למרות שהם לא עומדים בסף התנאים של המכללה או האוניברסיטה. בכל מכללה או אוניברסיטה ישנה ועדת חריגים אליה מגיעים מקרים של מועמדים שלא עברו את תנאי סף הקבלה אך בעלי תנאים מיוחדים המענקים להם זכות להזדמנות הנכספת בקבלה ללימודי תואר ראשון במוסד למרות הכול. בדרך כלל מדובר במועמדים משכבות אוכלוסיה נכשלות, וכאלה שעברו מבחן פסיכומטרי ללקויי למידה, בעלי יכולות וכישורים המזכים אותם באפשרות להתקבל ללימודי תואר ראשון בהשכלה גבוהה. מדובר ברצון לאפשר שוויון הזדמנויות ולאפשר לאלו שלא זכו להשכלה ראויה בגלל מצבם הסוציו אקונומי להתקבל ללימודים אקדמאיים. בנוסף לכך אותם סטודנטים יזכו לקבל שלל מלגות שיעזרו להם לממן את הלימודים ויאפשרו להם ללמוד בראש שקט. אוכלוסיה נוספת הנכללת בועדת החריגים באפשרות הקבלה ללימודי תואר ראשון ללא צורך בהצגת תעודת בגרות מלאה הם בני השלושים פלוס. ישנם מסלולים מיוחדים המתאימים במיוחד לגילאי שלושים פלוס ואינם מחייבים תעודת בגרות. מלבד המקרים הללו ציון פסיכומטרי ותעודת בגרות מלאה הכרחיים עבור קבלה ללימודים לתואר ראשון במכללה או באוניברסיטה.