לימודים, ובעיקר לימודים אקדמיים, נהפכו כבר מזמן לתחום נחשק ומבוקש, בעיקר תחומים כמו כלכלה או ראיית חשבון אשר מי שמסיים אותם רוכש מקצוע מכובד שאפשר להתפרנס ממנו היטב. רובם של אלה המבקשים ללמוד הם צעירים בשנות העשרים אבל יש גם כאלה הפונים ללימודים אך ורק על מנת להרחיב את האופקים ולהגדיל את הידע האישי שלהם. לכאורה אין מטרה ברורה מאחורי הדברים אבל למעשה יותר ויותר מבוגרים מוציאים תארים אקדמיים, ואפילו תארים מתקדמים, באמצעות לימודי ערב ובהעדר הלחץ המלווה את הלימודים האקדמיים בגילאים הצעירים.
לפני שני עשורים או יותר רווחה הדעה כי מי שיוצא לגמלאות צריך ליהנות כמה שיותר משנותיו האחרונות ולא לדאוג לשום דבר. אבל נגזר מכך – גם לא לצפות לשום דבר. לטייל, לבלות עם הנכדים והנינים ולעשות שופינג בניו פארם מבצעים... ולטייל כבר אמרנו? אבל כיום, עם העלייה המשמעותית בתוחלת החיים רוב האנשים היוצאים לגמלאות נמצאים בשלב שבו נותרה להם תקופת חיים משמעותית. חלק מהם מנסים להשתלב שוב בשוק העבודה, חלק מתרכזים בתחביבים שפיתחו וחלק אחר פוצח בקריירה אקדמית. למה לא בעצם? לעיתים הניסיון והבשלות הנפשית כמו גם התובנות המתפתחות אצל לא מעט אנשים עם הגיל הם קרקע פורייה להתפתחות אקדמית משמעותית.
הן מוסדות אקדמיים והן ארגונים אחרים זיהו מהר מאד את הנישה החדשה ובתוך זמן לא ארוך התאימו עצמם אליה. מכללות ומוסדות אחרים להשכלה גבוהה פתחו קורסים מיוחדים לבני הגיל השלישי בכל תחום אפשרי – החל מרפואה טבעית דרך לימודי משפטים ועד היסטוריה וגיאוגרפיה ועוד. חלק ניכר מאותם מבוגרים מעוניינים בקורסי ערב לא מחייבים אבל חלקם שואפים לתרגם את הידע שצברו לתארים אקדמיים מלאים. היציאה לגמלאות כבר איננה ההתחלה של סוף החיים אלא היא סוף החלק הקשה והתחלת החלק המעניין שלהם.
באילו תחומים בוחרים המבוגרים? התשובה על השאלה הזו מעניינת. אם בקרב הצעירים התחומים המבוקשים הם תחומים הקשורים במשפטים, בכלכלה, בראיית חשבון או הנדסה, הרי שבקרב המבוגרים הדרישה רבה יותר לתחומים כמו היסטוריה, פילוסופיה, רפואה טבעית ודומיהם. ההסבר פשוט – בקרב הצעירים הלימודים מהווים מקפצה לחיים טובים יותר, לפרנסה ולכבוד מקצועי, גם אם המקצוע הנלמד איננו מה שהם היו רוצים ללמוד. לבני הגיל השלישי אין סדרי עדיפויות כאלה, בחלק גדול מהמקרים פרנסתם די מובטחת והם בשלים יותר מבחינה נפשית.
גם אופי הלימודים בקרב מבוגרים הוא שונה. הם אינם לומדים שנה אקדמית מלאה, שזה סדר גודל של 32 שעות שבועיות ולימודים לאורך ימים שלמים אלא מעדיפים ללמוד בקורסי ערב חלקיים. אמנם הקורסים האלה מקנים להם קרדיט אקדמי אבל הם לא מעמיסים מדיי. כיון שהמטרה היא בעיקר להפיק הנאה מהלימודים הרי שעדיף לקחת כל קורס בנפרד, לעכל אותו, להפנים אותו ולהצליח בו עד כמה שאפשר לימודי מבוגרים מתמקדים ברוח, לא בחומר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה