תנאי קבלה לתואר ראשון

תואר ראשון, מהווה את הפתח לקריירה הנחשקת שלנו. מכאן שיותר ויותר צעירים כיום מעוניינים להירשם לשלל המוסדות להשכלה הגבוהה, רצוי כמובן למקצועות הנחשקים. הבעיה היא שלא תמיד תנאי הקבלה, מאפשרים להם להגשים את חלומם. מה הם תנאי הקבלה המקובלים באקדמיה והאם יש יוצאים מן הכלל?

תנאי קבלה סטנדרטים

במהלך ניסיון הקבלה לתואר הראשון בשלל האוניברסיטאות בארץ, לא משנה עם מדובר בתואר ראשון בכלכלה ופיננסים או תואר ראשון בחינוך, אנחנו יכולים לשים לב כי ישנם תנאים בסיסים שמחייבים כל מועמד. התנאים הבסיסים הללו לרוב כוללים תעודת בגרות מלאה, מטעם משרד החינוך הכוללת בתוכה לרוב עשרים ואחת יחידות בגרות. מלבד תעודת הבגרות, המועמדים צריכים להציג ציון פסיכומטרי. כאשר אופן ההחלטה הסופית לקבלת המועמד, היא על ידי ממוצע שכלול הציונים, בין בחינת הפסיכומטרי לתעודת הבגרות המלאה. באופן כללי, עם נערוך מסלולי טיול בין שלל מוסדות החינוך הגבוהים, נמצא כי תנאי הקבלה לשלל המוסדות משתנים ממקום למקום. דבר שהוא חיובי מצד אחד, בגלל שהוא מגדיל את הסיכוי שלנו להתקבל לתואר שרצינו, למרות שלא הצלחנו להתקבל בניסיון הראשון. מצד שני, ככל שיש לנו יותר מוסדות ויותר תנאים, כך גם הבלבול שלנו גובר לגבי הצורך שלנו להשלים את ציון הפסיכומטרי או בחינת הבגרות. לרוב התנאים הכי נוקשים, באים מצד האוניברסיטאות והחוגים המבוקשים בהשכלה הגבוהה. באותם מקומות סביר להניח שתצטרכו גם לעבור מבחנים וראיונות קבלה, שיסייעו למוסד במהלך המיון. על מנת להתקבל למוסד הרצוי, אנחנו חייבים לבצע תחקיר מקיף ולברר עם שלל גורמים כמו: מזכירות המוסד, תלמידי המוסד או פורמים שונים לגבי תנאי הקבלה. תחקיר זה יאפשר לנו לבדוק, עד כמה הסיכויים שלנו גדולים ומה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר אותם.

תנאי קבלה לאנשים מיוחדים

אומנם התנאי הבסיסי לשלל מוסדות הלימוד הקיימים הוא שקלולי ממוצע ציוני בחינת הבגרות עם הבחינה הפסיכומטרי, אבל כמו בכל מקרה גם כאן יש את היוצאים מן הכלל. בין היוצאים מן הכלל ניתן למצוא מוסדות לימוד כמו מכללות או בתי ספר מקצועיים, בהם אין צורך בבחינת פסיכומטרי על מנת להתקבל לשורותיהם, הדבר מתאים לאנשים עם הסובלים מהפרעות קשב וכו' שאינם הצליחו בבחינה הפסיכומטרית, למרות שכיום כבר ניתן למצוא מוסדות המציעים פסיכומטרי ללקויי למידה. במקרים הללו מספיקה תעודת בגרות מלאה, עם ממוצע ציונים מעל לתשעים וחמש. ישנם אפילו מוסדות לימוד, שאינם דורשים מאיתנו תעודת בגרות מלאה כתנאי להתקבל ללימודים. במקרים הללו ידרשו מאיתנו לעבור מכינה או בחינת כניסה, שמהווים תחליף לתעודת הבגרות המלאה או בחינת הפסיכומטרי. בנוסף לכך תלמידים, אשר עברו את גיל השלושים ולא השלימו בגרות מלאה, יכולים להתקבל לחוגים מסוימים באוניברסיטה או במכללה, ללא צורך בהשלמת תעודת הבגרות או בביצוע בחינת הפסיכומטרי. בני שלושים לרוב מגישים את מועמדותם לוועדת החריגים במכללה, אשר בוחנת את בקשתם ולרוב קוראת להם לראיון אישי לפני שהיא מעניקה להם את קביעתם הסופית. ישנם עוד שלל מקרים בהם בחינת הפסיכומטרי או תעודת הבגרות המלאה, לא מהווה לנו מכשול, כל זאת נוכל למצוא על ידי ביצוע תחקיר וסקר שוק בנושא.